להיות אמא
"אני כל כך מתרגשת, בקרוב ממש אהפוך להיות אמא ובן זוגי יהפוך להיות אבא.
עד אז אנחנו זוג, טרם נהיינו ממש משפחה, אני אפילו מרגישה כמו איזה זוג רווקים למרות שאנחנו נשואים כבר שנתיים.
האמת זה קצת מלחיץ אותי ועם כל השימחה הגדולה לקראת ההפיכה לאמא, אני גם מפחדת מכל הלא נודע הזה. פתאום יהיה מישהו כזה שאני כל כולי אצטרך להיות בשבילו, ביום ובלילה.
בסך הכל אני מאוד אוהבת את החופש שלי ואפילו קנאית לו ויחד עם זאת להיות אמא מרגיש לי חלק מאוד טבעי מימני.
ואם כבר מדברים על פחד אני מנסה לפעמים לדמיין את עצמי מתמודדת בכל מיני מצבים עם התינוק שלי ואני לא מצליחה. זה מרגיש לי כל כך זר. מצד שני קשה לדמיין משהו שלא התנסיתי בו מימיי וקצת מהנסיון שיש לי זה להתבונן בחברותיי האמהות.
כל התקופה הזו מאז שנכנסתי להריון מהולה בכל כך הרבה רגשות שונים שלא ממש מסתדרים לי בהגיון אחד עם השני.
מה זה בכלל להיות אמא עבורי?
אחריות מאוד גדולה, בגרות, חינוך, הקרבה, שימחה, אהבה, פחד, שיתוף פעולה עם בן זוגי, קשר, שחרור, כיף, שליטה ועוד המון דברים שממש קשה לי עכשיו להביע אותם. אני יודעת שכל מה שאני מרגישה הוא טבעי והגיוני, אבל זה קשה להכלה ועוד לפני שבא ילדי לעולם.
איזו אמא אני אהיה?
אמא טובה? יש בכלל דבר כזה? אפשר לתת ציון לאמא? מה אם אתעצבן על ילדי ואכעס ובאיזו דרך חינוך אבחר? וכשיגדל ויצטרך לבחור, איך אעזור לו? ואיך בן זוגי ואני נגיע להסכמה בגידול הילדים שלנו?
ואוו כמה סימני שאלה וחוסר וודאות, זה מעייף אותי".
יקירה,
כן, בחווייה של להיות אמא יש המון שאלות, ועל חלקן אפשר לקבל תשובות רק בתוך האמהות, בתוך החוויה ולכך דרושים סבלנות וקבלה. אפשר גם לתכנן דברים לפני האמהות ולהיות פתוחות לשינוי בתוך החוויה. "כל דבר בעיתו" ומי שאת כרגע ואופן חשיבתך יכול להשתנות ולכן הסכימי להשאיר חלק מהדברים פתוחים.
את עומדות בפני אחד השינויים הגדולים בחייך, אז בהחלט יש מקום לכל הבלבול וההתרגשות, אך יחד עם זאת לאימון האישי ישנם כלים שיקלו על הרגשתך ויעזרו לכן להתמודד עם כל מה שעולה.
אני מזמינה אותך לפגישת אימון ראשונה במתנה ונוכל לעשות סדר בבלאגן של להיות אמא.
